איך אנחנו אוספים, בודקים ומתקנים

את הכתבות מפיק חדר החדשות של Israel.com: תהליך של מחקר וכתיבה שהתוצרים שלו מתפרסמים בשם חדר החדשות, ולא בשמו של כותב מסוים. בכל כתבה כתוב ממה היא נכתבה, ויש בה קישורים למקורות, וזו האחריות שחשובה באמת. שום דבר באתר לא מוצג כדיווח של עד ראייה, ושום דבר לא מתיימר להגיע מכתב שאין לנו.

הכוונה היא שהעמוד מצטט N מקורות נפרדים, שכל אחד מהם נפתח ונקרא בזמן כתיבת הכתבה, וכל אחד מהם תומך בטענה מסוימת בעמוד. אין הכוונה ש-N גופים היו עדים לאירוע באופן בלתי תלוי: מקורות שמסומנים "רשמי" הם הגרסה של הגוף עצמו. כשהאירוע עצמו נשען על הודעה רשמית אחת בלבד, העמוד אומר את זה בהערת בדיקת העובדות.

כי לרוב מה שהמדור הזה מסקר אין צילום הוגן. צילום ארכיון יכול להמחיש נושא, אבל אסור לו לבוא במקום אירוע. לכן ליד דיווחים על אלימות, פשיעה, נפגעים ומצבי חירום מופיע איור ממוחשב של המקום או של הציוד, אף פעם לא של האירוע עצמו, ובכל מקום שבו הוא מופיע כתוב עליו "איור". בעמוד של הכתבה עצמה, נגיעה בתווית מסבירה מה היא אומרת. כשאף איור לא עבר בדיקה, ליד הכתבה מופיעה מפה מצוירת של המקום שבו דווח על האירוע, או כרטיס מעוצב של המדור, שאי אפשר לטעות ולחשוב שהוא צילום. כשכן מופיע צילום, כתוב עליו "צילום ארכיון", והתווית אומרת שהוא לא צולם באירועים המתוארים.

הכותרת והטקסט. הארכיון הגיע מהאתר הקודם כתרגומי מכונה של הודעות רשמיות, והפסקה הראשונה של כל הודעה שימשה ככותרת. חדר החדשות כתב אותן מחדש באנגלית פשוטה והוסיף רקע ממקורות בלתי תלויים. העובדות של כל אירוע לא השתנו, ועדיין אפשר להתחקות אחריהן עד להודעה המקורית. לכל מה שנוסף סביבן יש מקור שמופיע בעמוד.

לא. Israel.com לא מקבל תשלום, חסות או טקסטים מוכנים בתמורה לסיקור עיתונאי, ושום כתבה באתר לא מתפרסמת או משתנה בשביל מפרסם או שותף. באתר כן יש פרסום: מודעות ממומנות של עסקים מאינדקס העסקים, שתמיד מסומנות "ממומן", תמיד מחוץ לתוכן העיתונאי, ואף פעם לא משפיעות על מה שחדר החדשות או המדריכים אומרים. מפרסם לא יכול לקנות אזכור, דירוג או ביקורת בשום מקום באתר.

אפשר לכתוב לחדר החדשות דרך פרטי הקשר שבעמוד האודות, עם כתובת העמוד והמשפט עצמו. טעויות עובדתיות מתוקנות ברגע שהן מאושרות, וכתבה שהטענה המרכזית שלה לא עומדת במבחן יורדת מהאתר, ולא נערכת בשקט.