1988טכנולוגיה
ישראל משגרת את הלוויין הראשון שלה על גבי טיל שנבנה בארץ.
ב-19 בספטמבר 1988 טיל שביט מעלה את אופק 1 למסלול מבסיס חיל האוויר פלמחים.
הסיפור במספרים.
117
ימים במסלול
2.3 מ׳
גובה, גוף אלומיניום בעל שמונה פאות
5
שנים מהקמת הסוכנות ועד השיגור
הנה איך זה קרה.
1983
סוכנות החלל הישראלית מוקמת.
היא מתאמת מחקר פרטי ואקדמי באלקטרוניקה, במחשבים, באלקטרו-אופטיקה ובדימות. חלק מהעבודה הזאת כבר נמשך 20 שנה במסגרת ועדה לאומית.
1988
התעשייה הישראלית בונה גם את הלוויין וגם את הטיל.
התעשייה האווירית בונה את אופק 1 עבור סוכנות החלל הישראלית. טיל שביט שנושא אותו נבנה גם הוא בישראל.
טיל שביט 2 משוגר מפלמחים ב-2007, שיגור מאוחר של אותה משפחת טילים. צילום ארכיון: התעשייה האווירית., CC BY 2.5, מתוך ויקישיתוף.
19 בספטמבר 1988
טיל שביט מעלה את אופק 1 למסלול מפלמחים.
בגלל הגיאוגרפיה של ישראל, הלוויין נכנס למסלול מנוגד, נגד כיוון הסיבוב של כדור הארץ.
1988 עד 1989
אופק 1 בוחן הפקת חשמל מהשמש ומודד את סביבת החלל.
הוא בוחן הפקת חשמל מהשמש, שידור וקליטה, ואוסף נתונים על התנאים בחלל. הוא נשאר במסלול עד 14 בינואר 1989.
אפריל 1990
אופק 2 בא אחריו, ושני הלוויינים מחזירים נתונים שימושיים.
שני הלוויינים הראשונים של סוכנות החלל מחזירים שפע של מידע טכני. שניהם נכנסים בחזרה לאטמוספרה בתוך שישה חודשים מהשיגור.
1 מתוך 5
הנה למה זה חשוב.
אופק 1 הוכיח שישראל יכולה לבנות לוויין, לשגר אותו על טיל משלה ולהשאיר אותו פעיל בחלל. הוא תוכנן לפעול כמה שבועות, ונשאר במסלול חודשים.
שלוש אבני דרך נוספות לקריאה.
דגם בגודל מלא של בראשית בכיכר הבימה בתל אביב. צילום ארכיון: TaBaZzz, CC BY-SA 4.0, מתוך ויקישיתוף.
2019
בראשית, המשימה הישראלית הראשונה לירח, מגיעה למסלול סביב הירח ואובדת בנחיתה.
לקריאת הסיפור
ויצק במכון ויצמן. צילום ארכיון: Yuval Madar, CC BY 2.5, מתוך ויקישיתוף.
1954
ויצק, המחשב הראשון של ישראל, מתחיל לפעול.
לקריאת הסיפור
סוללת כיפת ברזל ליד אשקלון. צילום ארכיון: Israel Defense Forces, CC BY 2.0, מתוך ויקישיתוף.
2011
כיפת ברזל יורטת את הרקטה הראשונה שלה, גראד שנורתה לעבר אשקלון.
לקריאת הסיפור
מהיכן נקראה כל עובדה.
המקורות נקראו ב-1 בנובמבר 2026.