דן שכטמן. צילום ארכיון: Technion - Israel Institute of Technology, CC BY-SA 3.0, מתוך ויקישיתוף.
2011פרסי נובל
דן שכטמן מהטכניון זוכה בפרס נובל לכימיה על גילוי הקוואזי-גבישים.
הפרס שהוכרז ב-5 באוקטובר 2011 מגיע 29 שנים אחרי שתמונה שנחשבה לבלתי אפשרית הופיעה במיקרוסקופ האלקטרונים שלו.
הסיפור במספרים.
10 שנים
מהגילוי ועד הגדרה חדשה של גביש
מקוראתר פרס נובל
29 שנים
מהגילוי ועד הפרס
מקוראתר פרס נובל
הנה איך זה קרה.
8 באפריל 1982
תמונה שאמורה להיות בלתי אפשרית מופיעה במיקרוסקופ האלקטרונים שלו.
הוא חוקר סגסוגת מקוררת במהירות של אלומיניום ומנגן ב-NIST בארצות הברית. הוא רואה טבעות של עשר נקודות בהירות כל אחת, ואומר לעצמו בעברית שאין חיה כזאת.
מקוראתר פרס נובל
1983 עד 1984
כתב עת דוחה את המאמר הראשון שלו מיד.
ב-1983 אילן בלך מהטכניון מתעניין ועוזר לו לפרש את הדפוס. המאמר נשלח ל-Journal of Applied Physics בקיץ 1984 וחוזר כשהוא נדחה.
מקוראתר פרס נובל
שכטמן משמאל מסביר את המבנה האטומי לשותפיו ב-NIST ב-1985. צילום ארכיון: Phillip Westcott, National Institute of Standards and Technology, נחלת הכלל, מתוך ויקישיתוף.
נובמבר 1984
Physical Review Letters מפרסם את הגילוי.
שכטמן, בלך, דניס גרטיאס וג׳ון קאהן חותמים על המאמר. הוא מטיל ספק באמת יסוד של מדע הגבישים, שכל הגבישים בנויים מדפוסים חוזרים.
מקוראתר פרס נובל
1984 עד 1992
הגילוי נתקל בהתנגדות עד שהקריסטלוגרפים משנים את ההגדרה שלהם.
בזמן שהוא מגן על ממצאיו מבקשים משכטמן לעזוב את קבוצת המחקר שלו. ב-1992 האיגוד הבין-לאומי לקריסטלוגרפיה מרחיב את ההגדרה של גביש לכל חומר מוצק שיש לו דיאגרמת עקיפה בדידה במהותה.
מקוראתר פרס נובל
קיץ 2009
מדענים מדווחים על קוואזי-גבישים טבעיים בדגימות מינרלים מנהר רוסי.
המינרל החדש, איקוסהדרייט, מורכב מאלומיניום, מנחושת ומברזל. דפוס העקיפה שלו מראה סימטריה פי עשרה זהה.
מקוראתר פרס נובל
שכטמן במסיבת העיתונאים של פרסי נובל בשטוקהולם. צילום ארכיון: Holger Motzkau, CC BY-SA 3.0, מתוך ויקישיתוף.
5 באוקטובר 2011
האקדמיה המלכותית השוודית למדעים מכריזה על הפרס.
הוא מוענק לשכטמן לבדו, יליד תל אביב ב-1941, על גילוי הקוואזי-גבישים. את הדוקטורט שלו קיבל בטכניון ב-1972.
מקוראתר פרס נובל
1 מתוך 6
הנה למה זה חשוב.
קוואזי-גבישים הם חומרים מוצקים שהאטומים בהם יוצרים דפוסים סדירים שאינם חוזרים על עצמם, מה שמדענים האמינו שאינו אפשרי. הודעת פרס נובל אומרת שהגילוי שינה מן היסוד את האופן שבו כימאים תופסים חומר מוצק.
שלוש אבני דרך נוספות לקריאה.
עדה יונת. צילום ארכיון: Miki Koren, Weizmann Institute of Science, CC BY-SA 3.0, מתוך ויקישיתוף.
2009
עדה יונת ממכון ויצמן זוכה בפרס נובל לכימיה.
לקריאת הסיפור
אהרן צ׳חנובר. צילום ארכיון: Bengt Oberger, CC BY-SA 4.0, מתוך ויקישיתוף.
2004
אהרן צ׳חנובר ואברהם הרשקו מהטכניון זוכים בפרס נובל לכימיה.
לקריאת הסיפור
אריה ורשל בדצמבר 2013. צילום ארכיון: Bengt Nyman, CC BY 2.0, מתוך ויקישיתוף.
2013
אריה ורשל, יליד קיבוץ, ומייקל לוויט זוכים בפרס נובל לכימיה.
לקריאת הסיפור
מהיכן נקראה כל עובדה.
המקורות נקראו ב-1 בנובמבר 2026.