אבא אבן

אבא אבן היה דיפלומט ומדינאי ישראלי שכיהן כשר החוץ של ישראל בשנים 1966 עד 1974.

1915 עד 2002שר החוץ של ישראל, 1966 עד 1974שגריר ישראל הראשון באו״םעיצוב החלטה 242 של האו״םנאומיו באו״ם

נולד: 2 בפברואר 1915, קייפטאון
נפטר: 17 בנובמבר 2002, תל אביב-יפו
עיסוק: פוליטיקאי, דיפלומט, סופר, היסטוריון
מפלגה: מפלגת העבודה הישראלית
השכלה: מכללת פמברוק, קווינס קולג', אוניברסיטת קיימברידג'

אבא אבן נולד ב-1915 בקייפטאון

אבא אבן נולד כאוברי סולומון ב-2 בפברואר 1915 בקייפטאון שבדרום אפריקה, להורים יהודים ממוצא ליטאי. ב-1920 שבה המשפחה ללונדון. לאחר מות אביו נישאה אמו ב-1921 לד״ר יצחק איבן, והילד קיבל את שם אביו החורג.

הוא למד לימודים קלאסיים ושפות המזרח בקווינס קולג׳ שבקיימברידג׳, והתמחה בעברית, בערבית ובפרסית. בשנים 1938 עד 1939 היה עמית בפמברוק קולג׳. הוא פעל בפדרציה של נוער ציוני וערך את ביטאונה, ״הציוני הצעיר״.

במלחמת העולם השנייה שירת כקצין מודיעין בצבא הבריטי במצרים ובירושלים, וקישר בין הכוחות הבריטיים לסוכנות היהודית. ב-1945 נישא לסוזי אמבש, ונולדו להם 2 ילדים. ב-1947 היה קצין הקשר של הסוכנות היהודית לוועדת אונסקו״פ.

לאחר קום המדינה ייצג אותה באו״ם, ובשנים 1950 עד 1959 היה גם שגריר ישראל בארצות הברית. ב-1959 נבחר לכנסת מטעם מפא״י, וכיהן כשר החינוך, כסגן ראש הממשלה וכנשיא מכון ויצמן למדע. כשר החוץ בשנים 1966 עד 1974 השתתף בעיצוב החלטות 242 ו-338 של מועצת הביטחון.

בשנים 1984 עד 1988 עמד בראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וב-1988 איבד את מקומו בכנסת. לאחר מכן כתב ולימד, בין היתר באוניברסיטאות פרינסטון, קולומביה וג׳ורג׳ וושינגטון. ב-2001 קיבל את פרס ישראל, ונפטר ב-2002.