אברהם פולק

אברהם פולק נולד ב-1910 באוצ'קיב

פולק נולד ב-1910 באוצ׳קיב שבאימפריה הרוסית. ב-1923 עלה לארץ ישראל עם אמו מרים מינדל ועם אחיו הבכור מנשה. המשפחה השתקעה בחיפה, ושם למד בבית הספר הריאלי בשנים 1924-1929.

ב-1930 עבר לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית. ב-1934 קיבל תואר מוסמך בתרבות האסלאם, וב-1936 תואר דוקטור על עבודה בנושא היחסים הקרקעיים במצרים, בסוריה ובארץ ישראל בהנחיית פרופ׳ ליאו אריה מאיר. כבר כסטודנט כתב בעיתון ״דבר״.

הוא פרסם מחקרים בפריז ובלונדון, וב-1939 קיבל את פרס האגודה האסיאתית המלכותית על מחקרו על הפיאודליזם במזרח התיכון. בספרו ״כזריה״ מ-1943 טען שהכוזרים היו גרעין דמוגרפי של יהודי מזרח אירופה, ועליו זכה בפרס ביאליק.

אחרי 1948 שירת בצה״ל ככותב בפרסומי חינוך עד 1959. מ-1955 הרצה במכון שהפך לגרעין מדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1961-1966 היה שם פרופסור להיסטוריה של ימי הביניים וייסד את החוג ללימודי המזרח התיכון. הוא נפטר ב-1970.