אלכסנדר לויצקי

אלכסנדר לויצקי נולד ב-1940 בירושלים

אלכסנדר לויצקי נולד בירושלים ב-1940 לשרלוטה ויעקב לויצקי. אביו קיבל את פרס ישראל למדעים מדויקים ב-1953. הוא למד בתיכון ליד האוניברסיטה העברית.

הוא למד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1968 השלים דוקטורט בביופיזיקה וביוכימיה במכון ויצמן למדע. בשנים 1968 עד 1971 השתלם באוניברסיטת קליפורניה בברקלי אצל דן קושלנד, וחקר קואופרטיביות שלילית באנזימים.

ב-1974 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן. ב-1976 מונה לפרופסור מן המניין לביוכימיה באוניברסיטה העברית. הוא היה פרופסור אורח בכמה מוסדות בארצות הברית, ועמד בראש החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנים 2004 עד 2007.

החל מ-1985 חקר את העברת האותות של חלבונים סרטניים ופיתח טירפוסטינים, מעכבים של טירוזין קינאזות. ב-1993 הראה שמעכב של הקינאזה Bcr-Abl גורם למות תאי לוקמיה מיאלואידית כרונית, ומחקר זה הוביל לפיתוח התרופה גליבק על ידי נוברטיס ב-1996. הוא עסק גם במניעת היצרות כלי דם לאחר צנתור בבלון ובגרימת התאבדות של תאי סרטן.