אלכסנדר לובוצקי

אלכסנדר לובוצקי נולד ב-1956 ברמת גן

לובוצקי נולד ברמת גן ב-1956 להורים ניצולי השואה. אביו, עורך הדין איסר לובוצקי, היה פרטיזן, קצין באצ״ל ולימים היועץ המשפטי של תנועת החרות. אמו רבקה שרדה את המלחמה ביערות פולין והגיעה לארץ דרך קפריסין.

עוד בתיכון החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, והשלים תואר ראשון ב-1975. לאחר מכן המשיך לתואר שלישי בהנחיית הלל פורסטנברג במסגרת העתודה האקדמית, וסיים אותו ב-1979.

ב-1982 הצטרף לאוניברסיטה העברית בירושלים, שבה מונה לפרופסור מן המניין ב-1989 ולימים עמד בראש מכון איינשטיין למתמטיקה. הוא ערך את כתב העת הישראלי למתמטיקה וניהל תוכנית מחקר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון בשנים 2005 ו-2006. ב-2021 הצטרף למכון ויצמן למדע.

ב-1996 היה בין מייסדי מפלגת הדרך השלישית ונבחר לכנסת ה-14. הוא עסק בנושאי דת ומדינה וחיבר עם יוסי ביילין ואחרים את אמנת לובוצקי-ביילין ב-1998. ב-1999 פרש מהפוליטיקה ושב לעבודה האקדמית.

ב-2002 מונה לבורר בין האוניברסיטה העברית לאמנון שעשוע בעניין הקניין הרוחני של מובילאיי, והצדדים הגיעו להסכמה ב-2004 על פי הצעתו. ב-2018 קיבל את פרס ישראל.