אמנות ועיצובAlexander Okun
אלכסנדר אוקון
אלכסנדר (סשה) אוקון היה צייר, סופר ומורה ישראלי, יליד ברית המועצות, שלימד רישום בבצלאל בירושלים.
1949 עד 2025ציור ורישוםהוראת רישום בבצלאלספרים עם איגור גוברמןאמנות נונקונפורמיסטית סובייטית

- נולד
- 12 במאי 1949, סנקט פטרבורג
- נפטר
- 6 בנובמבר 2025, ירושלים
- עיסוק
- עיתונאי, צייר, סופר, מחנך
אלכסנדר אוקון נולד ב-1949 בסנקט פטרבורג
אוקון נולד ב-12 במאי 1949 בלנינגרד, כיום סנקט פטרבורג, בברית המועצות. הוא החל לצייר בילדותו בארמון החלוצים ולמד אחר כך בבית הספר לאמנות 190.
הוא למד באקדמיה לאמנות ע״ש שטיגליץ וקיבל תואר שני. בין 1972 ל-1976 לימד רישום בלנינגרד. בשנות ה-70 השתתף בתנועת האמנות המחתרתית והציג בתערוכות של אמנות נונקונפורמיסטית.
ב-1979 עלה לישראל והתיישב בירושלים. הוא לימד רישום בבצלאל מ-1986 עד 2023 ובמכללת אמונה מ-1988 עד 2001. הוא עבד גם ברדיו ובטלוויזיה בשפה הרוסית, בין היתר בתוכניות עם איגור גוברמן.
ציוריו ורישומיו שואבים מתולדות האמנות המערבית ומציגים דמויות גרוטסקיות או כבדות גוף. הוא כתב ספרים, איר ספרים של סופרים אחרים ותרגם את אלי ויזל לרוסית. עבודותיו נמצאות במוזיאונים בישראל, ברוסיה ובאוסטריה.
בספטמבר 2025 נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכת היחיד שלו ״קורפוס״. הוא נכח בפתיחה ונפטר מסרטן הלבלב ב-6 בנובמבר 2025.
ציוני דרך בחייו של אלכסנדר אוקון
- 1949
נולד בלנינגרד.
- 1979
עלה לישראל והתיישב בירושלים.
- 1986
החל ללמד רישום בבצלאל.
- 1992
הציג תערוכת יחיד במוזיאון ישראל.
- 2003
יצר עם איגור גוברמן את תוכנית הטלוויזיה ״על שלוש״.
- 2019
הציג במוזיאון הרוסי בסנקט פטרבורג.
- 2025
הציג את תערוכת היחיד ״קורפוס״ במוזיאון תל אביב לאמנות.
- 2025
נפטר מסרטן הלבלב.
עוד אישים מאותו עולם
אלונה רודהנולדה ב-1979מיצבי אור וצלילאמנות ועיצוב
דודו גבע1950 עד 2005דמות הברווזאמנות ועיצוב
ורה גוטקינה1953 עד 2022ציור צבעוני ואקספרסיביאמנות ועיצוב
דודו מזחנולד ב-1955אמנות וידאו ויצירה רב תחומיתאמנות ועיצוביגאל ורדינולד ב-1953גרפולוגיה וניתוח כתב ידאמנות ועיצוב
גונטה שטולצל1897 עד 1983הובלת סדנת האריגה בבאוהאוסאמנות ועיצוב
אפשר לחפש כל אישיות אחרת לפי שם
הדף מבוסס על ויקיפדיה האנגלית, Sasha Okun וויקיפדיה העברית, אלכסנדר אוקון, ברישיון CC BY-SA 4.0. העובדות מוויקינתונים.
התמונה: סטנלי בטקין, CC BY-SA 3.0