עמיחי מזר

עמיחי מזר נולד ב-1942 בחיפה

עמיחי מזר נולד בחיפה ב-19 בנובמבר 1942. אביו חנוך היה אחיו של הארכאולוג בנימין מזר, והוא בן דודה של הארכאולוגית אילת מזר. הוא למד בבית הספר הריאלי ובנעוריו השתתף בחפירות בבית שערים, ברמת רחל ובעין גדי.

לאחר שירותו הצבאי החל ב-1963 ללמוד ארכאולוגיה והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית. הוא סיים תואר ראשון ב-1966, תואר שני ב-1972 ותואר דוקטור ב-1977. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במקדשי תל קסילה, בהנחיית יגאל ידין וטרודה דותן.

ב-1968 הוביל לראשונה פרויקט חפירה וערך סקר של אמות המים בירושלים. בהמשך עמד בראש החפירות בתמנה, באתר הזבו, בבית שאן ובתל רחוב, שם מצא 30 כוורות שלמות מסביבות 900 לפני הספירה. הוא סייע להפוך את תיארוך הפחמן הרדיואקטיבי לשיטה מקובלת באתרים בלבנט.

הוא החל בעבודה אקדמית ב-1977, ומשנת 1994 הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית ומחזיק הקתדרה על שם אליעזר סוקניק. עבודתו עיצבה את הכרונולוגיה המקובלת המתוקנת לתקופת הברזל, וספרו על הארכאולוגיה של ארץ המקרא משמש ספר לימוד באוניברסיטאות. הוא נשוי, אב לשלושה ומתגורר בירושלים.