עמיצור אילן

עמיצור אילן נולד ב-1932 במזרע

עמיצור אילן גדל בקיבוץ מזרע. כשהיה בן 9 נהרג אביו, יוסף הורוביץ, כשרימון התפוצץ בתאונת אימונים של ההגנה. הוא למד במוסד החינוכי במשמר העמק ובמוסד החינוכי במזרע.

הוא שירת כקצין מודיעין בחטיבת גולני. לאחר שחרורו הצטרף לאשתו לעתיד, שלומית אילן, והיה ממקימי קיבוץ להב סמוך לגבול הירדני. שם כתב פזמונים רבים, ובהם המנון הקיבוץ.

ב-1962 נסע ללונדון בשליחות השומר הצעיר וכתב את מחזהו הראשון, "הדיבוק מנוה שאנן", שהועלה ב-1965. ב-1969 החל ללמוד באוניברסיטה העברית, ואת הדוקטורט כתב באוניברסיטת אוקספורד. לאחר מכן לימד וחינך במוסד החינוכי מבואות הנגב ועסק במחקר היסטורי.

מחקריו עסקו בהקמת המדינה ובשנותיה הראשונות, בעיקר מבחינה צבאית. הוא כתב ביוגרפיה פוליטית של פולקה ברנדוט, שפורסמה רק באנגלית ב-1989, וב-1995 ספר על אמברגו הנשק במלחמת העצמאות. בעקבות הספר תויג כאחד מ״ההיסטוריונים החדשים", אך הסתייג מכך.

ב-1988 עבר לירושלים. הוא לימד היסטוריה באוניברסיטת דרבן, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית עד 2010. הוא נפטר ב-2 באפריל 2023 ונקבר בקיבוץ להב.