אמנון אהרוני

אמנון אהרוני נולד ב-1943 בירושלים

אמנון אהרוני נולד בירושלים ב-7 בינואר 1943 וגדל בנתניה. הוא קיבל תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית ב-1964 ותואר שני ממנה ב-1965 בהנחיית גדעון רכבי. את הדוקטורט השלים באוניברסיטת תל אביב ב-1972 בהנחיית יובל נאמן, בנושא הפרות של סימטריית היפוך זמן.

בשנים 1965 עד 1972 שימש חוקר בכיר בצה״ל ובמשרד הביטחון, ובמקביל לימד באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן עשה פוסט-דוקטורט בקורנל עם מיכאל פישר, וכן בהרווארד, באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובמעבדות בל.

ב-1975 שב לישראל והצטרף לאוניברסיטת תל אביב כפרופסור חבר, וב-1979 קודם לפרופסור מן המניין. ב-2006 יצא לגמלאות כפרופסור אמריטוס והצטרף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא כיהן גם כפרופסור עמית באוניברסיטת אוסלו והיה חוקר אורח במוסדות רבים בעולם.

מחקריו עסקו בתופעות קריטיות, במערכות אקראיות, בפרקטלים ובפרקולציה, ובהמשך במגנטיות קוונטית, בפיזיקה מזוסקופית ובספינטרוניקה. סימטריה באינטראקציה של דז׳יאלושינסקי-מוריה נקראת בין היתר על שמו. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזכה בפרס רוטשילד.