אנטולי רובין

אנטולי רובין נולד ב-1927 במינסק

רובין נולד במינסק ב-1927 למשפחה יהודית מסורתית, הצעיר מבין 4 ילדים. אביו, פנחס, עבד בארגון סיוע ליתומים. בילדותו נמשך יותר לדמויות מופת רוסיות מאשר יהודיות.

לאחר הפלישה הגרמנית ב-1941 נכלאה משפחתו בגטו מינסק, ואביו נרצח בזמן שחיפש אותם. בנובמבר 1941 נורו אמו ואחותו בטי, והוא ואחותו תמר נמלטו מהצעדה לבורות הירי. בהמשך יצא מהגטו עם מסמכים בדויים וחי בכפר כלא-יהודי ועבד בעבודות משק.

הצבא האדום הגיע לכפרו ב-1944, והוא שב למינסק וגילה שאיש ממשפחתו הקרובה לא שרד. הוא לא גויס לצבא בשל גילו ונרשם לבית ספר מקצועי לשיפוץ טנקים. הוא גם עסק באגרוף ולמד בשיעורי ערב.

ב-1946 נעצר בשובו ממפגן ספורט במוסקבה, ובית דין צבאי גזר עליו 5 שנים במחנה עבודה בשל דעות ציוניות. בסך הכול שהה 6 שנים במחנות בסיביר, ובהמשך נחקר בידי הק״ג״ב.

הוא עלה לישראל ב-1969 ופעל לכך שהממשלה תסייע ליהודי ברית המועצות שרצו להגר. הוא פרסם זיכרונות, והסופרת גלילה רון פדר עמית כתבה עליו את הספר ״אסיר ציון״. הוא נפטר ב-2017.