אניטה שפירא

אניטה שפירא נולדה ב-1940 בורשה

שפירא נולדה בוורשה ב-1940. הוריה הביולוגיים נספו בשואה, והיא אומצה בידי זוג שעזב את פולין אחרי פוגרום קיילצה. המשפחה עלתה ב-1947 באניית מעפילים והתיישבה בתל אביב.

היא למדה היסטוריה כללית ויהודית באוניברסיטת תל אביב, סיימה תואר ראשון ב-1964 ותואר שני ב-1968. ב-1974 קיבלה דוקטורט בהנחיית פרופסור דניאל קארפי, על המאבקים למען עבודה עברית בשנים 1929-1939.

ב-1985 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, ובשנים 1990-1995 הייתה דקאן הפקולטה למדעי הרוח. היא יזמה את הקמת מרכז יצחק רבין לחקר ישראל ועמדה בראשו בשנים 1996-1999. בשנים 2000-2012 עמדה בראש המכון לחקר הציונות וישראל ע״ש חיים ויצמן.

מחקרה עוסק בהיסטוריה של היישוב וישראל, ובהם תנועת העבודה, השימוש בכוח והזיכרון הקולקטיבי. כתבה ביוגרפיות של ברל כצנלסון, יגאל אלון, יוסף חיים ברנר ודוד בן-גוריון. ב-2013 הפקידה את ארכיונה האישי בספרייה הלאומית, ומ-2020 היא חברה באקדמיה הישראלית למדעים.