אריה זלינגר

אריה זלינגר נולד ב-1937 בקרקוב

זלינגר נולד בקרקוב שבפולין ב-5 באפריל 1937. אביו היה מהנדס בניין ואמו אחות. במלחמת העולם השנייה היה כלוא במחנה הריכוז ברגן-בלזן, ואביו נספה באושוויץ.

ב-1945 עלה לבדו לארץ ישראל באוניה מטרואה והועבר למחנה המעצר בעתלית. לאחר מכן נשלח לקיבוץ עין המפרץ. הוא החל לעסוק באתלטיקה ושיחק בנבחרת ישראל בכדורעף בשנים 1954-1963.

ב-1963 סיים לימודי חינוך גופני במכון וינגייט ועבד כמורה. הוא אימן את נבחרת הנשים של ישראל, שסיימה במקום השמיני באליפות אירופה ב-1967. ב-1969 עזב את ישראל וסיים תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין.

הוא אימן את נבחרת הנשים של ארצות הברית בשנים 1975-1984, וזכה עמה בארד באליפות העולם ב-1982 ובכסף באולימפיאדת 1984. את נבחרת הגברים של הולנד הוביל לכסף באולימפיאדת 1992, ולאחר מכן אימן ביפן עד 2006. ב-1995 צורף להיכל התהילה של הכדורעף העולמי.

בשנים 2007-2016 אימן את נבחרת הנשים של ישראל, שהעפילה לטורניר הגמר של אליפות אירופה 2011. בשנים 2018-2020 אימן את מכבי תל אביב. בנו, אביטל זלינגר, הוא שחקן ומאמן כדורעף.