אריה קובובי

אריה קובובי נולד ב-1896 בקורשן

קובובי נולד ב-1896 בעיירה קורשאן שבליטא, השישי מבין 11 ילדים. אביו, אברהם צבי קובוביצקי, היה חזן ושוחט. ב-1906 היגרה המשפחה לבלגיה.

הוא למד באוניברסיטה החופשית של בריסל ובאוניברסיטת לייז׳ וקיבל תואר דוקטור בפילולוגיה קלאסית ובמשפטים. עסק בעריכת דין באנטוורפן ובבריסל בין 1926 ל-1940. פעל בתנועה הציונית ובתנועה הסוציאליסטית הבלגית, וב-1929 נבחר למועצת העיר אנטוורפן.

ב-1936 היה ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי. במלחמת העולם השנייה נמלט לארצות הברית ועמד בראש מחלקת ההצלה של הקונגרס. בין 1945 ל-1948 כיהן כמזכירו הכללי.

לאחר עלייתו מונה ב-1951 לציר בצ׳כוסלובקיה ובפולין. ב-1952 הכריזה עליו צ׳כוסלובקיה פרסונה נון גרטה והוא עזב את מזרח אירופה. בין 1953 ל-1958 ייצג את ישראל בארגנטינה ובמדינות נוספות בדרום אמריקה.

ב-1959 מונה ליו״ר הנהלת יד ושם ויזם את הקמת הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם. כיהן בתפקיד עד מותו בירושלים ב-1966. היה נשוי למרים קובובי.