אריק לביא

אריק לביא נולד ב-1927 בארפורט

לביא נולד בארפורט שבגרמניה ב-1927 בשם ליאו אלכסנדר האובן. אביו, סטודנט לרפואה מריגה, עזב לפני לידתו, ואמו נישאה מאוחר יותר לפרנק אינזלסבכר, שהעניק לו את שם משפחתו. ב-1936 עלה לארץ ישראל עם קרובי משפחה רחוקים, בלי הוריו, ולמד בכפר יהושע.

ב-1945 התגייס למשטרת היישובים העבריים והחל להופיע בתקופת שירותו. ב-1947 הצטרף ל״להקת הכרמל״. בשנות ה-50 שיחק בתיאטרון הקאמרי ושר בהרכב ״שלושת המיתרים״, שהתמחה בשירי רועים, ולאחר מכן פתח בקריירת סולו.

הוא היה מהזמרים הישראלים הראשונים ששרו שירי פופ. שירו ״הסלע האדום״, על פטרה, נאסר להשמעה לאחר שנטען כי עודד צעירים לצאת לירדן. הוא הופיע בפני חיילים במלחמות ישראל, ולאחר מלחמת יום הכיפורים ובזמן מלחמת לבנון הקליט שירי מחאה נגד מלחמה.

על הבמה עבד פעמים רבות עם אשתו, השחקנית שושיק שני, בין השאר בהצגה ״הוא והיא״ של אפרים קישון ב-1963. בין סרטיו ״גבעה 24 אינה עונה״ ו״מבצע יונתן״. הוא הוציא אלבומים עד 1998, ואלבומו האחרון, עם הקלטות נדירות משנות ה-70, נפתח בגרסתו העברית ל-My Way.

לביא מת בפתח תקווה ב-2004 ממחלת לב ונקבר בבית העלמין ירקון. ב-2009 הנפיק השירות הבולאי בול לזכרו.