אריה אליאב

אריה אליאב נולד ב-1921 במוסקבה

נולד במוסקבה ב-1921 בשם ליפשיץ, ליוסף ולמתילדה ליפשיץ. משפחתו עלתה לארץ ישראל ב-1924. למד בבית הספר ״הלפרין״ ובגימנסיה הרצליה בתל אביב, ובהמשך למד היסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1936 הצטרף ל״הגנה״, ובמלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי. לאחר המלחמה פעל בעלייה ב׳ ופיקד על אוניית מעפילים, ובה הכיר את רעייתו לעתיד טניה. במלחמת העצמאות שירת בחזית ירושלים ולאחר מכן בחיל הים.

שימש עוזרו של לוי אשכול בתחומי העלייה וההתיישבות. בשנים 1955-1957 עמד בראש הקמת חבל לכיש, ובמבצע קדש הוביל את מבצע תושייה להעלאת יהודי פורט סעיד לישראל. בשנים 1958-1960 היה מזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה, והוא גם עמד בראש צוות ההקמה של ערד.

נבחר לכנסת ב-1965 מטעם המערך ומונה לסגן שר המסחר והתעשייה. ב-1971 התפטר מתפקיד מזכיר מפלגת העבודה, משום שסירבה להכיר בקיום העם הפלסטיני. בהמשך ייסד את הסיעה הסוציאליסטית העצמאית, וב-1979 פרש מהכנסת במסגרת הסכם רוטציה.

ב-1987 הוביל את הקמת ניצנה, קהילה חינוכית בנגב. שב לכנסת בשנים 1988-1992, וב-1988 קיבל את פרס ישראל. נפטר בתל אביב ב-2010.