אברהם שרון

אברהם שרון נולד ב-1878

אברהם שרון נולד בשם אברהם שבדרון ב-1878 בכפר ביניוב, ליד זלוטשוב שבגליציה. אביו, יצחק שבדרון, היה בעל בית חרושת למשקאות, ואמו הייתה רבקה לבית גלרנטר. בילדותו למד אצל דודו, הרב שלום מרדכי שבדרון, ואחר כך בגימנסיה היהודית בסוצ׳אבה.

באוניברסיטת וינה קיבל 3 תוארי דוקטור, בפילוסופיה, במשפטים ובכימיה. הוא הקים אגודה ציונית בזלוטשוב והיה חבר באגודת ״התחייה״ של סטודנטים יהודים שדיברו ביניהם רק עברית. ב-1914 ברח לווינה מפני הצבא הרוסי ופרסם בה מאמרים.

אף שהיה פציפיסט, שירת בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה וכתב רשמים מהחזית. אחרי המלחמה שינה את שמו לשרון והיה פעיל בהפועל הצעיר בווינה. ב-1927 עלה לארץ ישראל, למד מוזיקה והלחין 9 משירי רחל.

כתב סיפורי ילדים, ביקורת ומסות, ותרגם את ״בעיר ההריגה״ של ביאליק לגרמנית. הטיף לעבודה עברית והגדיר עצמו ״אנטי-מפלגתי״, אך תמך בדוד בן-גוריון. ב-1935 נשא את גינה פרוידנברג, וב-1950 עברה עם בנם יצחק לארצות הברית.

אוסף האוטוגרפים והפורטרטים שלו החל ב-1896 במכתב ממוריץ גידמן. ב-1957 נדרס ברחוב שטראוס בירושלים ומת כעבור כמה שבועות. הוא נקבר בהר המנוחות.