איילת צברי

איילת צברי נולדה ב-1973 במחנה יהודה (פתח תקווה)

צברי נולדה ב-24 במאי 1973 בשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה, למשפחה גדולה ממוצא תימני. אביה, חיים צברי, כתב שירים ועבד כעורך דין, והוא עודד אותה לקרוא ולכתוב. הוא מת מהתקף לב זמן קצר לפני שמלאו לה 10.

בילדותה שלחה מכתבים לעיתון "הארץ שלנו", שפרסם אותם. מגיל 15 עבדה כעיתונאית וכתבה ב״מעריב לנוער", ב״את" וב״מעריב".

היא למדה צילום וקולנוע באוניברסיטת קפילנו בוונקובר. כתיבה למדה באוניברסיטת סיימון פרייזר ובתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת גואלף.

קובץ הסיפורים שלה "המקום הכי טוב בעולם" יצא בקנדה ב-2013 וזכה בפרס סמי רוהר ובפרס אדוארד לואיס וולנט. ספר המסות האוטוביוגרפי "אמנות העזיבה" יצא ב-2019 וזכה בפרס הספרות היהודית הקנדי לממואר. הרומן "שירים לשבורי לב", שיצא ב-2024, זכה בפרס הספר היהודי הלאומי לסיפורת.

היא כותבת בעיקר באנגלית ומלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת קינגס קולג׳ ובאוניברסיטת גואלף. אחרי שנים רבות בקנדה שבה לישראל ב-2019, והיא גרה בתל אביב עם בעלה ובתה.