בתיה הולין

בתיה הולין נולדה ב-1953 בחולון

הולין נולדה בשם בתיה כהנא ב-1953 בחולון. אביה, לוי כהנא, היה איש שירות הביטחון, ואמה הייתה שרה כהנא.

בצה״ל שירתה כקצינת נפגעים בחטיבת מילואים של הצנחנים. לאחר מכן למדה תואר ראשון באוקיינוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ותארים שניים בתכנון ובמנהל ומדיניות ציבורית. על התזה שלה קיבלה את פרס ספיר, ובמהלך לימודיה לימדה גאוגרפיה באוניברסיטה.

ב-1975 עברה לקיבוץ כפר עזה, ושם נישאה לחבר הקיבוץ. היא לימדה בבתי ספר בקיבוץ סעד ובקיבוץ יד מרדכי, ניהלה את פרויקט עתידים בדרום, וב-2010 ניהלה את תחום הצמיחה הדמוגרפית בתנועת אור. היא הייתה שותפה בהקמת כ-10 יישובים חדשים בנגב ובגליל.

כחברה בתנועה למען הנגב המערבי פעלה לשינוי המצב הביטחוני באזור. ב-2018 העידה בפני הוועדה לזכויות האדם של האו״ם בז׳נבה על האירועים בגדר הגבול עם עזה.

מאז 2010 היא מצלמת את שבילי כפר עזה ואת עוטף עזה במיזם "ההולכת בשבילים". בפברואר 2023 הציגה את "בינינו" עם צלם מעזה המכונה מחמוד, שב-7 באוקטובר 2023, במהלך הטבח, התקשר אליה וניסה לברר על תנועת הצבא. בדצמבר 2023 אצרה תערוכה של הודעות חברי הקיבוץ מאותו יום.