בנימין אקצין

בנימין אקצין נולד ב-1904 בריגה

אקצין נולד בריגה ב-1904 למאיר צבי אקצין ולזלדה לבית גרניץ. הוריו נרצחו בשואה.

ב-1926 קיבל דוקטורט במדעי המדינה מאוניברסיטת וינה, וב-1929 דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת פריז. לאחר מכן קיבל דוקטורט נוסף במשפטים מאוניברסיטת הרווארד.

אקצין פעל בתנועה הרוויזיוניסטית והיה מזכירו של זאב ז׳בוטינסקי. בשנים 1936 עד 1941 עמד בראש המחלקה המדינית של ההסתדרות הציונית החדשה. בארצות הברית עבד בוועדה לפליטי מלחמה וב-1944 קרא להפציץ את מחנות ההשמדה באושוויץ, אך הצעותיו נדחו.

ב-1949 עלה לישראל והצטרף לפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם לימד משפט חוקתי וכיהן 3 פעמים כדיקן. ב-1950 ייסד את החוג למדע המדינה באוניברסיטה. לאחר מכן היה ממקימי אוניברסיטת חיפה והרקטור הראשון שלה.

ב-1963 עורר ביקורת כשלימד סמסטר באוניברסיטת היידלברג, לפני כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לגרמניה. ב-1967 זכה בפרס ישראל, ונפטר ב-1985. הוא נקבר בהר המנוחות.