בצלאל גבר

בצלאל גבר נולד ב-1921 בירושלים

בצלאל גבר נולד בירושלים ב-1921. הוא היה נכדו של יצחק יעקבי, מורה ממייסדי הסתדרות המורים. הוא גדל ברחובות, הצטרף להגנה בצעירותו, השתתף בהקמת קיבוץ כפר המכבי, וב-1938 הצטרף למשמר הנע של משטרת היישובים העבריים.

ב-1941 התגייס לצבא הבריטי ושירת בו כ-5 שנים, בעיקר במזרח התיכון ובצפון אפריקה. עם שחרורו ב-1946 הצטרף לקואופרטיב ההובלה ״שלב״. במלחמת העצמאות נהג בשיירות לנגב ולירושלים, ונותר נצור בירושלים ממרץ עד יוני 1948.

ב-1949 התגייס לחיל התותחנים של צה״ל, סיים קורס קציני תותחנים ושירת כמפקד סוללה. כאיש מילואים לחם במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים.

ב-1960 עבר לבאר שבע והיה אחראי על התחבורה והתקשורת בהקמת הקמ״ג. מ-1964 ניהל את סניף שיכון ופיתוח בנגב. ב-1965 החל לכהן כיו״ר הוועד המקומי של עומר, ב-1975 נבחר לראש המועצה המקומית הראשון, זכה שוב ב-1978 ופרש ב-1985.

ב-1977 שובץ במקום הרביעי ברשימת ״שלומציון״ לכנסת. ב-1980 הגה את רעיון הקמת מיתר ועסק בארגונה. ב-1986 הקים את ״גני עומר״, כפר מגורים לאוכלוסייה מבוגרת, וניהל אותו עד 2002. הוא נפטר ב-2024 בביתו בעומר, והותיר אחריו 2 בנים.