דילוג לתוכן הראשי

חיים ציבורייםBruno Hussar

ברונו הוסאר

ברונו הוסאר היה כומר ונזיר דומיניקני יליד מצרים, שייסד את נווה שלום, כפר שיתופי של יהודים וערבים שמטרתו דו-קיום.

1911 עד 1996ייסוד נווה שלוםדיאלוג בין יהודים לנוצריםייסוד בית ישעיהו

ברונו הוסאר
נולד
5 במאי 1911, קהיר
נפטר
8 בפברואר 1996, ירושלים
עיסוק
כומר קתולי, אח (חבר מסדר)
השכלה
אקול סנטרל פריז

ברונו הוסאר נולד ב-1911 בקהיר

הוסאר נולד ב-1911 במצרים בשם אנדרי, לאב יהודי ממוצא הונגרי ולאם יהודייה ממוצא צרפתי, שניהם חילוניים. הוא גדל בסביבה רב-לשונית וכינה את עצמו אדם בעל ארבע זהויות. לאחר סיום לימודיו בבית הספר האיטלקי בקהיר עבר עם משפחתו לפריז.

בצרפת למד הנדסה, ובמהלך לימודיו המיר את דתו לקתוליות. ב-1937 קיבל אזרחות צרפתית. מאחר שסירב להסתיר את מוצאו היהודי נאלץ לברוח מצרפת הכבושה בידי הנאצים, ולאחר המלחמה למד פילוסופיה בסמינר בגרנובל.

הוא הצטרף למסדר הדומיניקני, אימץ את השם ברונו והוסמך לכומר ב-1950. ב-1953 הגיע לירושלים כדי להקים מרכז ללימודי יהדות, וב-1954 היה ממייסדי קהילה של קתולים דוברי עברית. הוא שימש גם ככומר ביפו.

ב-1959 פתח בירושלים את בית ישעיהו, שנועד לקדם דיאלוג בין נוצרים ליהודים. הוא השתתף בעבודת מועצת הוותיקן השנייה בנושא היחסים בין יהודים לקתולים. ב-1966 קיבל אזרחות ישראלית.

ב-1970 ייסד עם כמה מחבריו את נווה שלום ליד לטרון, על אדמות מנזר לטרון. הוא נפטר ב-1996 והובא למנוחות בטקס שכלל מיסת אשכבה נוצרית וקדיש.

10 ציוני דרך בחייו של ברונו הוסאר

  1. 1911

    נולד במצרים למשפחה יהודית.

  2. 1937

    קיבל אזרחות צרפתית.

  3. 1950

    הוסמך לכומר דומיניקני.

  4. 1953

    הגיע לישראל כדי להקים מרכז ללימודי יהדות.

  5. 1954

    היה ממייסדי קהילה של קתולים דוברי עברית.

  6. 1959

    פתח את בית ישעיהו בירושלים.

  7. 1966

    קיבל אזרחות ישראלית.

  8. 1970

    ייסד את הכפר נווה שלום.

  9. 1994

    קיבל את פרס הידידות היהודית-נוצרית של צרפת.

  10. 1996

    נפטר.

ברונו הוסאר קיבל פרס אחד

  • פרס האגודה לידידות יהודית-נוצרית בצרפת

ל-6 האישים האלה יש תחום, יחידה או מפלגה משותפים עם ברונו הוסאר

הדף מבוסס על ויקיפדיה האנגלית, Bruno Hussar וויקיפדיה העברית, ברונו הוסאר, ברישיון CC BY-SA 4.0. העובדות מוויקינתונים.

התמונה: XIANLA, CC BY 4.0

עוד באתר