דגנית ברסט

דגנית ברסט נולדה ב-1949 בפתח תקווה

ברסט נולדה בפתח תקווה ב-1949. אביה, צבי ברסט, נולד באימפריה הרוסית ושירת כקצין קרקעות בחיל ההנדסה. אמה, פאני, שרה במקהלות האופרה הישראלית והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

בנעוריה למדה כינור והייתה פעילה בתנועת הנוער העובד. משפחתה עברה לרמת השרון, ושם למדה אמנות בתיכון אצל המורה רפי לביא. לדבריה, הוא השפיע על החלטתה ללמוד אמנות ולא מדעים.

היא שירתה בצה״ל בנח״ל, ושם הכירה את זאב ברקאי, שהייתה נשואה לו 9 שנים. בין 1969 ל-1973 למדה אמנות בבצלאל. עבודותיה אז הושפעו מהפופ ארט האמריקאי ועשו שימוש בהדפס רשת.

ב-1973 החלה להציג בגלריה ג׳ולי מ. בתל אביב. מוזיאון ישראל רכש את עבודתה "נמר", ומוזיאון תל אביב לאמנות רכש את "רותי פוטוגנית". ממחצית שנות ה-70 עסקה באמנות פוסט-מושגית, בעיקר בצילום, ובחנה את הקשר בין טקסט לדימוי.

בין הפרסים שקיבלה: פרס סנדברג, פרס דיזנגוף, פרס קרן מנדל ואווה פונדיק ופרס רפפורט.