אליהו דובקין

אליהו דובקין נולד ב-1898 בבוברויסק

דובקין נולד ב-1898 בבוברויסק שבאימפריה הרוסית, למשפחה דתית וציונית. אביו, יוסף, עסק בסחר עצים ובבנקאות והיה פעיל בתנועת המזרחי. בסוף מלחמת העולם הראשונה נמלטה המשפחה מפני הבולשביקים והתיישבה בביאליסטוק שבפולין.

למד בחדר ובגימנסיה, ולאחר מכן בחרקוב. שם ייסד ב-1914 את ארגון הסטודנטים הציוניים ״החבר״, וב-1917 הצטרף לתנועת ״החלוץ״. ב-1921 נבחר למזכיר הכללי של מרכז ״החלוץ״ העולמי בוורשה.

ב-1932 עלה לארץ ישראל עם אשתו ובתו והתיישב בתל אביב, ובאותה שנה נבחר למועצת ההסתדרות. מ-1936 פעל בהנהלת הסוכנות היהודית, ובמלחמת העולם השנייה עמד בראש מחלקת העלייה שלה ועסק בהצלה ובהעפלה.

ב-1948 היה מחותמי מגילת העצמאות, אך שהה בירושלים הנצורה וחתם במועד מאוחר יותר. עמד בראש קרן היסוד עד 1961 ובראש מחלקת הנוער והחלוץ בסוכנות עד 1968.

כאספן אמנות עמד בראש בית הנכות בצלאל, היה ממייסדי מוזיאון ישראל וכיהן בהנהלתו עד מותו ב-1976. תרם למוזיאון אוסף של כלי זכוכית עתיקים.