עמנואל מרקס

עמנואל מרקס נולד ב-1927 במינכן

עמנואל מרקס נולד במינכן ב-1927 ליצחק, פקיד בחברת ביטוח, ולרבקה, שניהלה חנות לדברי עור. לאחר שאביו נשלח לדכאו בליל הבדולח ב-1938, שלחו ההורים את עמנואל ואת אחיו שמעון לקרובים במנצ׳סטר בתחילת 1939. האחים הצטרפו להוריהם בירושלים בינואר 1940, ושם נעשה האב מוכר ספרים.

הוא למד בבית הספר התיכון הדתי ״מעלה״ בירושלים. ב-1946 שירת כנוטר בעמק בית שאן, ומסוף 1947 שירת בהגנה ואחר כך בצה״ל עד 1949.

הוא למד סוציולוגיה, כלכלה והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, וסיים תואר מוסמך ב-1958 בעבודה על הבדווים. במהלך לימודיו עבד כספרן בספרייה הלאומית, ובשנים 1955-1959 שימש עוזר ליועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה.

ב-1959 יצא לאוניברסיטת מנצ׳סטר במלגה של המועצה הבריטית, וסיים ב-1963 דוקטורט באנתרופולוגיה חברתית לאחר עבודת שדה בשבט אבו ג׳וועיד בנגב. במחקרו טען שאורח החיים הבדווי שראה נבע מהגבלות שהטיל הממשל הצבאי הישראלי. לימים היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב וחבר של כבוד במכון האנתרופולוגי המלכותי הבריטי. הוא נפטר ב-2022.