אפרים קישון

אפרים קישון נולד ב-1924 בבודפשט

קישון נולד בשם פרנץ הופמן בבודפשט ב-23 באוגוסט 1924, בנו של מנהל בנק. ב-1940 זכה בתחרות כתיבת נובלה לתלמידי תיכון. החוקים האנטי-יהודיים בהונגריה מנעו ממנו ללמוד באוניברסיטה, ולכן למד צורפות.

ב-1944 נשלח למחנה עבודה ביולשווה, ושם זיכו אותו ידיעותיו בשחמט בתפקיד משרדי. הוא ברח והסתתר בבודפשט עם הוריו ואחותו עד סוף המלחמה. ב-1948 סיים לימודי תולדות האמנות ופרסם כתבים הומוריסטיים בשם פרנץ קישהונט.

ב-1949 עלה לישראל עם אשתו הראשונה, חוה קלאמר, ופקיד בנמל נתן לו את השם אפרים קישון. הוא למד עברית בקיבוץ כפר החורש והחל לכתוב ב״דבר״ ב-1951. מ-1952 כתב את הטור הסאטירי ״חד גדיא״ ב״מעריב״ כ-30 שנה.

הוא כתב מחזות וביים 5 סרטים עלילתיים. ״סאלח שבתי״ ו״השוטר אזולאי״ היו מועמדים לפרס האוסקר וזכו בפרס גלובוס הזהב. הוא פרסם 42 ספרים למבוגרים ו-8 לילדים, שתורגמו ל-37 שפות ונמכרו היטב בגרמניה.

ב-1981 הקים בית שני באפנצל שבשווייץ. ב-2002 זכה בפרס ישראל. הוא מת בביתו באפנצל ב-29 בינואר 2005 ונקבר בתל אביב לצד אשתו שרה.