דתEphraim Urbach

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אורבך היה חוקר יהדות ופרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שנודע בזכות ספרו ״חז״ל״ ומחקריו על בעלי התוספות.

1912 עד 1991הספר ״חז״ל״מחקר בעלי התוספותנשיאות האקדמיה הלאומית למדעים

נולד: 26 במאי 1912, ולוצלאווק
נפטר: 2 ביולי 1991, ירושלים
עיסוק: רב, איש חינוך, מרצה באוניברסיטה, מחנך
מלחמות: מלחמת העולם השנייה

אפרים אלימלך אורבך נולד ב-1912 בולוצלאווק

אורבך נולד ב-1912 בוולוצלאווק שבפולין, למשפחה חסידית בעלת זיקה ציונית. הוא קיבל חינוך מסורתי ב״חדר״ ולמד גם בגימנסיה היהודית בעירו.

ב-1930 החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו והוסמך לרבנות ב-1934. לאחר עליית הנאצים לשלטון יצא ללימודי דוקטורט ברומא בהנחיית משה דוד קאסוטו, וכתב על הפולמוס היהודי-נוצרי בימי הביניים. בשנים 1935-1938 היה מרצה בבית המדרש לרבנים בברסלאו.

באוקטובר 1938 עלה לארץ ישראל, והיה היחיד מבני משפחתו שיצא מאירופה. הוריו ואחיותיו נרצחו בשואה. במלחמת העולם השנייה שירת 4 שנים כרב צבאי בצבא הבריטי.

לאחר מכן ניהל את בית הספר התיכון מעלה בירושלים, וב-1953 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית. כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועסק גם בענייני ציבור. ב-1973 היה מועמד לנשיאות המדינה אך לא נבחר.

אורבך נפטר ב-1991 בבית החולים הדסה בירושלים לאחר מחלה ממושכת, ונקבר בהר הזיתים.