אריך קולקה

אריך קולקה נולד ב-1911 בוסטין

אריך קולקה נולד בשם אריך שן בווסטין ב-1911, הצעיר מבין 5 ילדים במשפחה יהודית. הוא למד בגימנסיה בוולשסקה מז׳יריצ׳י ובתחילת שנות ה-30 עבד בחברה של רודולף דויטלבאום. ב-1938 נישא לאלי קולקה, ובנם אוטו נולד ב-1933.

ב-1939 נעצר בידי הגסטפו בשל פעילות נגד הנאצים ונכלא בכלא שפילברק בברנו. לאחר מכן הוחזק בדכאו, בזקסנהאוזן ובנויינגאמה, ובין 1942 ל-1945 באושוויץ. בבירקנאו עבד במסגריה עם אוטה קראוס, וכך יכול היה לנוע בין המחנות ולעזור לאסירים אחרים.

במהלך פינוי אושוויץ בינואר 1945 ברח עם בנו אוטו דב, והשניים הסתתרו עד סוף המלחמה. הוריו, שתי אחיותיו ואשתו נספו בשואה. אחרי המלחמה אימצו הוא ובנו את שם המשפחה קולקה.

עם אוטה קראוס כתב את בית חרושת למוות, ספר תיעודי על אושוויץ, ואת לילה וערפל, מחקר על המערכת הכלכלית של המחנות. ב-1964 העידו הוא ובנו במשפט פרנקפורט, שעליו כתב בספר שופטים, קטגורים, סנגורים. הוא כתב גם על משפט אייכמן ואת הנובלה הבריחה ממחנה המוות.

לאחר הפלישה הסובייטית לצ׳כוסלובקיה ב-1968 עלה לישראל והמשיך במחקריו באוניברסיטה העברית וביד ושם. ב-1977 היה בין מייסדי מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג׳לס, וב-1993 הקים קרן על שמו באוניברסיטה העברית. הוא נפטר בירושלים ב-1995 ונקבר בהר המנוחות.