אסתר סמואל-כהן

אסתר סמואל-כהן נולדה ב-1933 באוסלו

סמואל-כהן נולדה באוסלו שבנורווגיה, שם כיהן אביה, הרב יצחק סמואל, כרב הראשי של יהדות נורווגיה. ב-1942, תחת הכיבוש הנאצי, נעצר אביה ולאחר מכן נספה באושוויץ. בעזרת המחתרת הנורווגית נמלטה עם אמה ושני אחיה לשוודיה, וב-1946 עלתה המשפחה לארץ ישראל.

בישראל למדה בסמינר למורות וב-1951 הוסמכה להוראה, ולאחר מכן לימדה במעברת ״מחנה דוד״ בחיפה. ב-1953 החלה ללמוד מתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית. בהמשך למדה באוניברסיטת קולומביה, וב-1961 סיימה שם את הדוקטורט בהנחיית הרברט רובינס.

ב-1962 שבה לישראל והצטרפה למחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, וב-1976 הפכה לפרופסור מן המניין. מחקריה עסקו בסטטיסטיקה תאורטית ובהסתברות יישומית, בעיקר בכללי עצירה אופטימליים, ועם דוד אסף הגדירה את ״אי שוויון הנביא״. בשנים 1993-1995 עמדה בראש האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה.

ב-2003 פרשה לגמלאות, וב-2004 קיבלה את פרס ישראל. ב-1970 נישאה לאהרן כהן, ולזוג נולדו שלושה בנים ובת. היא נפטרה ב-2015 ונקברה בהר הזיתים.