גדי אלגזי

גדי אלגזי נולד ב-1961 בתל אביב-יפו

גדי אלגזי נולד ביפו ב-1961 וגדל בשכונת התקווה בתל אביב ואחר כך ברמת גן. אמו, מרים אלגזי, ילידת בלגרד, הייתה ניצולת שואה, ואביו, יוסף אלגזי, היה עיתונאי ב״הארץ״. שני הוריו היו פעילי שמאל.

ב-1979 היה מיוזמי קבוצת תיכוניסטים שהודיעו על סירובם לשרת בשטחים. לאחר גיוסו לצה״ל סירב 7 פעמים לשרת בשטחים, ובדצמבר 1980 הועמד למשפט ונידון לשנת מאסר. לאחר מאבק ציבורי קיצר הרמטכ״ל את מאסרו, וחודש אחר כך שוחרר משירות סדיר.

למד היסטוריה ושפה וספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב והשלים דוקטורט באוניברסיטת גטינגן בגרמניה ב-1992. ב-1993 החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, ב-2010 מונה לפרופסור מן המניין, ובשנים 2008-2012 עמד בראש החוג להיסטוריה. מחקרו עוסק בהיסטוריה החברתית והתרבותית של האזורים דוברי הגרמנית בימי הביניים המאוחרים.

ערך את כתב העת History and Memory בשנים 2000-2012, ומאז אוקטובר 2020 הוא עומד בראש מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית. ב-2000 היה ממייסדי תעאיוש, שותפות ערבית-יהודית, והוא פעיל נגד הריסות בתים ונגד גדר ההפרדה. הוא חבר מזכירות חד״ש.