גרהרד שמידט

גרהרד שמידט נולד ב-1919 בברלין

שמידט נולד ב-1919 בברלין. אביו וסבו היו פרופסורים לכימיה, והוא למד בתיכון במינכן. מאחר שאמו הייתה יהודייה, נאלץ לעזוב את גרמניה בגיל 16 לאחר עליית הנאצים, ואחרי שנה בשווייץ עבר לאנגליה.

הוא סיים את התיכון באנגליה ב-1938 וזכה במלגה לאוריאל קולג׳ באוקספורד. ביולי 1940 נשלח עם כ-200 מהגרים מגרמניה למחנה מאסר באוסטרליה, ובאוגוסט 1941 חזר לאנגליה. ב-1942 קיבל תואר שני בכימיה אורגנית בהדרכת רוברט רובינסון, וב-1948 תואר דוקטור בקריסטלוגרפיה בהדרכת דורותי הודג׳קין.

בסוף 1948 הגיע לישראל והצטרף למכון ויצמן, לבקשת ארנסט ברגמן, כדי להקים קבוצת מחקר בקריסטלוגרפיה כימית. לימים עמד בראש המחלקה לכימיה, היה ב-1970 לדקאן הראשון של הפקולטה לכימיה וכיהן כמנהל המכון. הוא גם היה מחלוצי שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לגרמניה והקים את החברה הישראלית לקריסטלוגרפיה.

מחוץ למכון כיהן בחבר המנהלים של מפעלי ים המלח בשנים 1960 עד 1968. הוא נפטר בציריך ביולי 1971 ונקבר ברחובות. מכון ויצמן מקיים הרצאה שנתית לזכרו.