גדעון גכטמן

גדעון גכטמן נולד ב-1942 באלכסנדריה

גדעון גכטמן נולד ב-1942 באלכסנדריה שבמצרים. ב-1945 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. מגיל צעיר סבל מבעיות בלב.

ב-1961 וב-1962 למד אמנות במכון אבני בתל אביב. לאחר מכן למד בבית הספר לאמנות איילינג ובקולג׳ האמרסמית׳ לאמנות בלונדון. ב-1975 וב-1976 למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב.

לאחר שחזר מלונדון עם אשתו לעתיד, הזמרת והשחקנית בת-שבע צייזלר, יצר עבודות ברוח המינימליזם. לימד בבצלאל בין 1972 ל-1975 ובבית ברל בין 1971 ל-2008. ב-1973 הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו, ״חשיפה״, ובה תצלומים מההכנה לניתוח לב פתוח שעבר.

ב-1975 פרסם מודעות אבל על עצמו בעיתונים, ומודעות האבל הפכו למוטיב חוזר ביצירתו. הוא פיתח מסגרת שכינה ״מואוזולאום״ והשתמש בחומרים מלאכותיים כמו פורמייקה ושיש מלאכותי. ב-1999 הציג את ״יותם״, סביבת בית חולים על שם בנו שמת ב-1998.

זכה בפרסים שונים, ובהם פרס משרד התרבות על מפעל חיים ב-2006. הוא מת מאי ספיקת לב ב-2008.