גדעון האוזנר

גדעון האוזנר היה משפטן ופוליטיקאי ישראלי, היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1960 עד 1963, שעמד בראש התביעה במשפט אייכמן ב-1961.

1915 עד 1990התובע הראשי במשפט אייכמןהיועץ המשפטי לממשלהעצמאות היועץ המשפטי לממשלהראשות מועצת יד ושם

נולד: 26 בספטמבר 1915, לבוב
נפטר: 15 בנובמבר 1990, ירושלים
עיסוק: פוליטיקאי, שופט, משפטן
מפלגה: ליברלים עצמאיים, המפלגה הפרוגרסיבית
השכלה: האוניברסיטה העברית בירושלים

גדעון האוזנר נולד ב-1915 בלבוב

האוזנר נולד בלבוב ב-1915. אביו היה חבר בסיים הפולני. ב-1927 עלתה המשפחה לארץ ישראל והשתקעה בתל אביב.

הוא למד בגימנסיה העברית ״הרצליה״ בתל אביב, ולאחר מכן פילוסופיה באוניברסיטה העברית. אחר כך למד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים. הוא דיבר פולנית, עברית, יידיש, אנגלית וגרמנית.

הוא היה חבר ב״הגנה״ ושירת בחטיבת עציוני במלחמת 1948. לאחר מכן היה תובע צבאי ואחר כך נשיא בית הדין הצבאי.

ב-1960 מונה ליועץ המשפטי לממשלה, וב-1961 עמד בראש התביעה במשפט אדולף אייכמן. אייכמן הורשע ונידון למוות. מחלוקת עם שר המשפטים דב יוסף הובילה לוועדת אגרנט, שקבעה כי היועץ עצמאי בתחום הפלילי, והאוזנר התפטר ב-1963.

ב-1965 נבחר לכנסת מטעם הליברלים העצמאיים, ובשנים 1974 עד 1977 כיהן כשר בלי תיק. ב-1981 איבד את מקומו בכנסת. בשנים 1969 עד 1989 עמד בראש מועצת יד ושם, והוא נפטר ב-1990.