גלעד ויינגרטן

גלעד ויינגרטן נולד ב-1938 בתל אביב-יפו

גלעד ויינגרטן נולד בתל אביב ב-1938. בילדותו עבר לקריית חיים, ושם סיים את התיכון. הוא התאמן באתלטיקה בהפועל קריית חיים אצל המאמן יצחק מנדלברוד.

הוא שירת בצה״ל במסגרת הנח״ל. הוא התחרה בקפיצה לרוחק בנבחרת ישראל וזכה באליפות ישראל ב-1962 בתוצאה של 7.10 מ׳. מאוחר יותר קפץ 7.37 מ׳ בתחרות בסאו פאולו.

הוא למד במדרשה לחינוך גופני במכון וינגייט בשנים 1959-1961 ולימד בקריית אתא ובטכניון. ב-1964 יצא ללמוד בוויומינג במלגת ספורט. לאחר מכן השלים תארים מתקדמים באוניברסיטת מינסוטה, ובהם דוקטורט במדעי הספורט ובפסיכולוגיה של הספורט.

ב-1970 חזר לישראל כדי לנהל את בית הספר למאמנים בווינגייט, ושם גם הרצה על פסיכולוגיית ספורט. בשנים 1984-1987 ניהל את המחלקה למחקר ולרפואת ספורט במכון. בשנים 1991-1999 כיהן כמנכ״ל מכון וינגייט והקים פנימייה לספורטאים צעירים.

ב-2003 פרש מהמכללה האקדמית בווינגייט. בשנים 2005-2013 היה מנכ״ל העמותה לתמיכה בוועד האולימפי. משנת 1972 הוא פרשן אתלטיקה בטלוויזיה, וסיקר 11 משחקים אולימפיים.