חנה רובינא

חנה רובינא הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית, ממייסדי תיאטרון ״הבימה״, שכונתה ״הגברת הראשונה של התיאטרון העברי״.

1888 עד 1980ממייסדי תיאטרון ״הבימה״לאה׳לה ב״הדיבוק״הגברת הראשונה של התיאטרון העברי

נולדה: 15 בספטמבר 1888, ברזינו
נפטרה: 3 בפברואר 1980, תל אביב-יפו
עיסוק: שחקן תיאטרון, שחקן

חנה רובינא נולדה ב-1888 בברזינו

חנה רובינא נולדה בשם חנה רובין בעיירה ברזינו שבפלך מינסק באימפריה הרוסית. הוריה היו דוד ושרה רבקה, והיו לה אח ואחות. בילדותה למדה עברית ב״חדר מתוקן״ לבנות.

היא למדה ביקטרינוסלאב אך נאלצה להפסיק, ועבדה כמורה פרטית. לאחר מכן למדה בקורס לגננות עבריות בוורשה.

היא החלה לשחק בתיאטרון ״הבימה העברית״ של נחום צמח, וב-1917 הצטרפה ל״הבימה״ במוסקבה. תפקיד לאה׳לה ב״הדיבוק״ של ש. אנסקי הביא לה את פרסומה. ב-1928 עלתה לארץ ישראל עם שחקני ״הבימה״.

במלחמת העולם השנייה הופיעה בפני חיילי הבריגדה היהודית, ובמלחמת העצמאות בפני חיילי צה״ל. ב-1934 נולדה בתה אילנה מקשריה עם המשורר אלכסנדר פן. ב-1958 הקריאה את מגילת העצמאות בטקס שחזור הכרזת המדינה.

בשנותיה האחרונות שיחקה במחזות של נסים אלוני, שכתב עבורה את התפקיד הראשי ב״דודה ליזה״. היא הופיעה על הבמה כמעט עד מותה. היא נפטרה ברעננה ב-1980 ונקברה בבית העלמין קריית שאול.