יצחק גרינבוים

יצחק גרינבוים נולד ב-1879 בורשה

גרינבוים, בן יהושע, נולד בוורשה ב-1879. התחנך בפלונסק ולמד משפטים באוניברסיטת ורשה. כבר כסטודנט פעל למען הציונות ועסק בעיתונאות, וערך את ״הצפירה״, ״העולם״ והעיתון היידי ״היינט״.

בפולין עמד בראש הפלג הציוני הרדיקלי ״על המשמר״ ונבחר לסיים ב-1919. ב-1922 ארגן את גוש המיעוטים הלאומיים, שאיחד יהודים, גרמנים, אוקראינים ואחרים. הוא התנגד לאגודת ישראל, וב-1930 הפסיד את מקומו בסיים לרב אהרן לוין.

ב-1933 עלה לארץ ישראל לאחר שנבחר להנהלת הסוכנות היהודית. ב-1942 נבחר לעמוד בראש ועד ההצלה, גוף בן 12 חברים, שפעולתו לא צלחה. ב-1946 נאסר בידי הבריטים ונכלא במחנה המעצר בלטרון.

היה אחד מ-13 חברי מנהלת העם וחתם על מגילת העצמאות. בשנים 1948-1949 כיהן כשר הפנים הראשון. עבר מהציונים הכלליים לתמיכה במפ״ם, והרשימה העצמאית שבראשה לא נכנסה לכנסת הראשונה.

ערך ספרים, ובהם ״האנציקלופדיה של הגלויות״. ב-1952 התמודד לנשיאות והפסיד ליצחק בן-צבי. את שנותיו האחרונות עשה בקיבוץ גן שמואל, ומת ב-1970.