יצחק רפאל

יצחק רפאל נולד ב-1914 בסאסוב

רפאל נולד ב-1914 בסאסוב שבגליציה, לשמואל-צבי ואסתר ורפל. הוא למד בגימנסיה היהודית בלבוב והתמקד בספרות ובהיסטוריה. היה חבר בתנועת תורה ועבודה ומממייסדי בני עקיבא בפולין.

ב-1935 עלה לארץ ישראל ולמד באוניברסיטה העברית, ובהמשך סיים תואר שני במדעי הרוח. לימד בבית הספר ״מעלה״ בירושלים ונישא לסופרת גאולה, בתו של הרב יהודה לייב מימון. לימים קיבל תואר דוקטור בספרות מבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק.

לבקשת חמיו החל לנהל את מוסד הרב קוק, תפקיד שמילא עד מותו, וערך כתבי עת דתיים ובהם ״סיני״. במלחמת העצמאות היה חבר בוועדה לענייני ירושלים. בין 1948 ל-1953 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת העלייה.

כיהן כחבר כנסת מ-1951 עד 1977 וכסגן שר הבריאות מ-1961 עד 1965. הוא התפטר מתפקיד זה לאחר שוועדת חקירה בפרשת שוחד קבעה שנמצא דופי בהתנהגותו, ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום והוא זוכה. מ-1970 עמד בראש המפד״ל, וכיהן כשר הדתות ב-1974 ומ-1974 עד 1976.

בבחירות 1977 איבד את מושבו בכנסת ופרש מהפוליטיקה. זכה בפרס ביאליק ב-1979, בפרס הרב קוק ב-1986 ובפרס שפירא ב-1989. הוא נפטר ב-1999.