ישראל אברהם רבין

ישראל אברהם רבין נולד ב-1882 בחמלניצקי

רבין נולד ב-1882 בפרוסקורוב שבאימפריה הרוסית, כיום חמלניצקי באוקראינה, למשפחת רבנים. הוא קיבל חינוך מסורתי והוסמך לרבנות בליטא בגיל צעיר.

לאחר מכן למד היסטוריה ושפות שמיות בגרמניה ובשווייץ. ב-1907 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברן.

ב-1909 עלה לארץ ישראל ולימד בבית המדרש למורים של ״עזרה״ בירושלים, והיה מחברי ועד הלשון העברית הראשונים. ב-1911 עבר לאודסה לעמוד בראש ישיבת ״יבנה״, ומ-1914 חי בגרמניה, לימד באוניברסיטת גיסן ומ-1919 באוניברסיטת פרנקפורט. מ-1921 לימד בבית המדרש לרבנים בברסלאו, הוציא לאור ב-1931 מהדורה מדעית של המכילתא דרבי ישמעאל, וב-1933 נעשה רב בית המדרש.

הוא היה פעיל בתנועה הציונית ובתנועת המזרחי. ב-1935, לאחר עליית היטלר לשלטון, התיישב בחיפה, ניהל את בית הספר ״נצח ישראל״ ובהמשך עמד בראש המועצה הדתית בעיר. הוא נפטר ב-1951 ונקבר בחיפה; בין ילדיו הפרופסורים חיים רבין, מיכאל רבין ומרים בן-פרץ.