ישראל גוטמן

ישראל גוטמן נולד ב-1923 בורשה

גוטמן נולד בוורשה ב-1923. בצעירותו הצטרף לתנועת השומר הצעיר והיה חניכו של מרדכי אנילביץ׳. הוריו ואחיו מתו בגטו.

הוא הצטרף לאי״ל ולחם במרד גטו ורשה, ושם נפצע. לאחר מכן נשלח למיידנק ולאושוויץ, ובינואר 1945 שרד את צעדת המוות למאוטהאוזן, שם שוחרר בידי כוחות ארה״ב. אחרי המלחמה הצטרף לבריגדה היהודית באיטליה.

ב-1946 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ להבות הבשן, שבו חי עד 1971. ב-1961 העיד במשפט אייכמן. הוא נישא לעירית אדלשטיין והיה אב לבן ולשתי בנות, ובנו נמרוד נהרג בשירותו הצבאי ב-1971.

הוא היה ממייסדי ״מורשת״ ולימים מנהלה. ב-1975 קיבל דוקטורט מהאוניברסיטה העברית, שבה נעשה פרופסור ועמד בראש המכון ליהדות זמננו בשנים 1985-1988. הוא היה העורך הראשי של ״האנציקלופדיה של השואה״, שיצאה לאור ב-1989.

מ-1991 ייעץ לממשלת פולין בענייני יהודים והנצחת השואה. ב״יד ושם״ עמד בראש המכון הבינלאומי לחקר השואה בשנים 1993-1996, היה ההיסטוריון הראשי בשנים 1996-2000, ולאחר מכן יועץ אקדמי. הוא נפטר ב-2013 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.