ישראל רייכרט

ישראל רייכרט נולד ב-1891 באוזורקוב

ישראל רייכרט נולד ב-1891 באוזורקוב שבפולין, למשפחה דתית ואמידה. בילדותו למד בישיבה בראשות הרב ריינס. ב-1908 עלה לארץ ישראל.

הוא עבד כפועל חקלאי ולמד בסמינר למורים העברי בירושלים. מ-1911 לימד בבית הספר של ״עזרה״ בחיפה. לאחר מכן למד ביולוגיה באוניברסיטת ברלין, וב-1921 השלים דוקטורט על הפטריות במצרים.

אוטו ורבורג ויצחק וילקנסקי הזמינו אותו לנהל את חקר מחלות הצמחים בתחנת הניסיונות החקלאית שהקימו. הוא עמד בראש המחלקה לפתולוגיה של צמחים מ-1922 עד 1959. מחלקתו חקרה את הגורמים להתפתחות מחלות צמחים, והוא חקר את השפעת הטל על מחלות עלים.

ב-1938 היה ממייסדי כתב העת הבוטני של ארץ ישראל. ב-1943 מונה למרצה במכון להוראת החקלאות ברחובות, וב-1949 לפרופסור מן המניין. ב-1955 קיבל את פרס ישראל למדעי החיים.

ב-1928 נישא לפסנתרנית נדיה אטינגון-רייכרט. לאחר פרישתו מראשות המחלקה ב-1959 המשיך לעבוד בה עד 1968. הוא נפטר ב-1975 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.