ישראל רוקח

ישראל רוקח נולד ב-1896 ביפו

ישראל רוקח נולד ב-1896 בשכונת נווה צדק, שהייתה אז חלק מיפו. הוריו היו רחל ושמעון רוקח, ואביו היה ממייסדי השכונה. הוא למד בחדר ולאחר מכן בבית ספר של אליאנס.

הוא נסע לשווייץ, למד בתיכון בלוזאן ולאחר מכן הנדסת חשמל בציריך. ב-1920 עבר לבריטניה ועבד שם כמהנדס חשמל. ב-1922 חזר ליפו ופתח חנות למוצרי חשמל, וב-1933 נשא לאישה את אסתר אפשטיין.

ב-1922 נבחר למועצת עיריית תל אביב, וב-1929 מונה לסגנו של ראש העירייה מאיר דיזנגוף. לאחר מות דיזנגוף ב-1936 הפסיד רוקח בהצבעה במועצה למשה שלוש, אך הנציב העליון הבריטי מינה אותו לראש העירייה, והמינוי עורר כעס ציבורי. ב-1947 נכלא במחנה המעצר בלטרון בשל סיוע למחתרת ושוחרר באותה שנה.

הוא כיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בין 1949 ל-1959, ובכנסת השלישית שימש סגן יושב ראש הכנסת. בין 1952 ל-1955 כיהן כשר הפנים. החלטתו לסגור לימים אחדים את העיתון ״קול העם״ בוטלה בבג״ץ.

רוקח נפטר מהתקף לב ב-1959 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. פרס רוקח לאדריכלות נקרא על שמו.