יעקב בקנשטיין

יעקב בקנשטיין נולד ב-1947 במקסיקו סיטי

יעקב דוד בקנשטיין נולד במקסיקו סיטי ב-1947 ליוסף ולאסתר, יהודים מפולין שהיגרו למקסיקו. בילדותו עבר עם משפחתו לארצות הברית, וב-1968 קיבל אזרחות אמריקאית.

הוא למד במכון הפוליטכני של ברוקלין וסיים תואר ראשון ותואר שני ב-1969. לאחר מכן השלים דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון ב-1972 בהנחיית ג׳ון וילר.

ב-1972 הציע לראשונה כי לחור שחור יש אנטרופיה הקשורה לשטח אופק האירועים שלו. סטיבן הוקינג דחה תחילה את הרעיון, אך גילוי קרינת הוקינג ב-1974 תמך בו. בקנשטיין ניסח גם את החוק השני המוכלל של התרמודינמיקה ואת חסם בקנשטיין, וב-2004 פיתח גרסה יחסותית לתורת הדינמיקה הניוטונית המתוקנת של מרדכי מילגרום.

לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טקסס באוסטין עלה לישראל ב-1974 ולימד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1978 נעשה פרופסור מן המניין, וב-1990 עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם עמד בראש הקתדרה על שם פולק לפיזיקה עיונית.

הוא היה יהודי מאמין, ולו ולאשתו בלהה נולדו שלושה ילדים שכולם נעשו מדענים. הוא נפטר במהלך ביקור בהלסינקי שבפינלנד ב-2015, חודשים ספורים לאחר שזכה בפרס איינשטיין.