יעקב גלבוע

יעקב גלבוע נולד ב-1920 בקושיצה

יעקב גלבוע נולד בשם ארווין גולדברג בקושיצ׳ה שבצ׳כוסלובקיה ב-1920. הוא גדל בווינה, ושם למד נגינה בפסנתר.

ב-1938 עלה לארץ ישראל בזכות מלגה ללימודים בטכניון בחיפה. הוא למד מוזיקה בכוחות עצמו ואחר כך אצל יוסף טל, ובין 1953 ל-1956 למד תזמור באופן פרטי אצל פאול בן-חיים.

ב-1947 התגייס לפלמ״ח ושירת במלחמת העצמאות. אחרי המלחמה עבד כמנהל חשבונות בעיריית תל אביב.

יצירותיו המוקדמות נכתבו בסגנון פוסט-רומנטי ים-תיכוני. קורסים בקלן בהדרכת שטוקהאוזן ב-1963 וב-1964 הובילו אותו לשימוש באשכולות צלילים, רבעי טונים, אלקטרוניקה וצירופי כלים חריגים, והוא פיתח סגנון המאחד אוואנגרד עם מאפיינים מזרח תיכוניים. בין יצירותיו ״שנים-עשר החלונות של שאגאל בירושלים״ (1966) ו״ארזים״ (1972), שבוצעה לראשונה בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה.

ב-1980 יצא לגמלאות והקדיש את כל זמנו להלחנה. הוא נפטר בתל אביב ב-2007.