יעקב גילדור

יעקב גילדור נולד ב-1948 בפויכטוונגן

יעקב-יוסף גילדנגורן נולד בפויכטוונגן שבגרמניה להורים ניצולי שואה. ב-1948 עלתה המשפחה לישראל והשתקעה בחולון, ובבית הספר היסודי שינה מורה את שמו לגילדור. ב-1962 החל לצייר בבית הקפה של המשפחה בתל אביב את נופי יפו ואנשיה.

ב-1965 התקבל לבצלאל, אך בחר ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב וסיים ב-1971. בתקופת לימודיו שירת כחובש קרבי מוטס ביחידה 669. לאחר מכן עבד כעורך דין בחברת ״הסנה״ במשך 14 שנה, ואז פרש כדי להתמסר לאמנות.

ב-1972 למד באוסטריה אצל ארנסט פוקס את טכניקת הציור בשכבות שמן וטמפרה, ופוקס קירב אותו לסוריאליזם. ב-1980 היה ממייסדי קבוצת משושה, שביקשה להכניס את האמנות הסוריאליסטית לשדה האמנות בישראל. ב-1987 שהה בסיטה דה-ארט בפריז, והציג בישראל, בשוודיה, בגרמניה ובצרפת.

החל מ-1993 עסקה יצירתו בנושא השואה. ב-2009 נערכה במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן תערוכה רטרוספקטיבית שלו, ״חתכי יצירה״, ולצידה מונוגרפיה בת 3 חלקים. הוא יועץ אמנותי במונטיפיורי מכירות פומביות בתל אביב ובבית המכירות מקדוגל בלונדון, ובדצמבר 2024 קיבל פרס מטעם מוזיאון משה קסטל.