יעקב לנדאו

יעקב לנדאו נולד ב-1924 בקישינב

לנדאו נולד ב-1924 בקישינב שבבסרביה, למשפחה ציונית. אביו, מיכאל לנדאו, היה עורך דין וכיהן בפרלמנט הרומני בשנים 1928-1933. ב-1935 עלה עם הוריו לארץ ישראל, והמשפחה התיישבה בתל אביב, שם סיים את גימנסיה הרצליה ב-1942.

בשנים 1942-1946 למד היסטוריה וערבית באוניברסיטה העברית, ועבודת הגמר שלו עסקה בתנועה הלאומית במצרים. את הדוקטורט השלים בבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים בלונדון בהדרכת ברנרד לואיס, בנושא פרלמנטים ומפלגות במצרים. בשנים 1955-1956 עשה פוסט-דוקטורט בהרווארד ולימד באוניברסיטת ברנדייס.

לימד היסטוריה וערבית בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית, ובשנים 1951-1953 שירת בצבא. ב-1958 הצטרף לחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ובהמשך היה מופקד הקתדרה על שם גרסטן. ב-1960 הקים את המחלקה לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים 1971-1973 היה המנהל המדעי של מכון בן-צבי.

מחקריו עסקו בלאומיות, במיעוטים, בפאן-אסלאם, בפאן-טורקיזם ובפוליטיקה במרכז אסיה. כתב 24 ספרים וערך 12. נפטר בנובמבר 2020 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.