יעקב שמשון שפירא

יעקב שמשון שפירא נולד ב-1902 בקרופיבניצקי

שפירא נולד ב-1902 ביליסבטגרד שבאימפריה הרוסית, כיום קרופיבניצקי באוקראינה. למד בישיבה ואחר כך רפואה באוניברסיטת חרקוב. היה פעיל בתנועה הציונית-סוציאליסטית ונכלא בשל כך בשנים 1923-1924.

ב-1924 עלה לארץ ישראל ועבד בפרדסי פתח תקווה במסגרת חבורה לכיבוש העבודה. היה ממייסדי קיבוץ גבעת השלושה ושימש מזכיר אחדות העבודה בירושלים. למד משפטים בירושלים והוסמך לעורך דין.

ב-1934 עבר לחיפה ועסק שם בעריכת דין עד 1948, ובין היתר ייצג את ההגנה מול שלטונות המנדט. לאחר קום המדינה היה מנכ״ל משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בשנים 1948-1950. ב-1948 חקר את מעשי ההרג במבצע חירם, ומסקנותיו נותרו חסויות.

נבחר לכנסת מטעם מפא״י ב-1951 ופרש ב-1955 בעקבות טענות על מעורבותו בעסקי הנפט. ב-1965 עמד בראש בית הדין המפלגתי של מפא״י שגירש את בן-גוריון וחבריו. כיהן כשר המשפטים בשנים 1966-1973, למעט תקופה קצרה, ונבחר ב-1969 לכנסת השביעית מטעם המערך.

כשר קידם חוקים ובהם חוק ועדות חקירה ב-1968, חוק יחסי ממון בין בני זוג וחוק בתי הדין לעבודה. לאחר מלחמת יום הכיפורים התפטר כשדרישתו לפטר את משה דיין נדחתה. נפטר ב-1993.