דתJosef Schächter

יוסף שכטר

יוסף שכטר היה רב, פילוסוף ומחנך שהשתתף בחוג הווינאי בשנים 1925-1936 ולימד לאחר מכן בישראל.

1901 עד 1994השתתפות בחוג הווינאיהספר ״אקדמות לדקדוק ביקורתי״כתיבה בעברית על לוגיקההשראה לייסוד קיבוץ יודפת

נולד: 16 בספטמבר 1901
נפטר: 27 במרץ 1994, חיפה
עיסוק: רב, פילוסוף, מחנך, מורה
השכלה: אוניברסיטת וינה

יוסף שכטר נולד ב-1901

שכטר נולד ב-1901 בכפר קודרינץ שבגליציה המזרחית, אז תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא גדל בבית חסידי למדני. בנעוריו למד גרמנית, מקצועות גימנסיה ופילוסופיה.

בווינה לימד תלמוד ב״פדגוגיון העברי״ ולאחר מכן גם במכון התנ״ך על שם הרמב״ם. ב-1926 הוסמך לדיינות. הוא למד פילוסופיה אצל מוריץ שליק, השתתף בדיוני החוג הווינאי וקיבל תואר דוקטור ב-1931 על עבודה שעסקה בניקולאי הרטמן.

ב-1935 יצא לאור ספרו ״אקדמות לדקדוק ביקורתי״ בסדרת הספרים של החוג הווינאי. הספר נכתב בהשפעת שליק, פרידריך וייסמן ולודוויג ויטגנשטיין. הוא כתב גם חוברת מבוא ללוגיקה בעברית.

לאחר סיפוח אוסטריה ב-1938 הסתתר מפני הנאצים ועלה לארץ ישראל. הוא לימד בבתי ספר תיכוניים בתל אביב עד 1940 ובחיפה עד 1950, וב-1943 נשא לאישה את המורה נטע דלוגץ׳. בשנים 1951-1952 שימש מפקח על בתי ספר, ולאחר מכן הרצה על תנ״ך ואגדה בסמינר למורים בחיפה.

בתחילת שנות ה-50 ייסדה קבוצת תלמידיו את קיבוץ יודפת בגליל כדי ליישם את רעיונותיו. הוא כיהן בוועדות שיפוט של פרסים וזכה בפרס רופין של עיריית חיפה. הוא נפטר בחיפה ב-1994.