יוסף באו

יוסף באו היה אמן, אנימטור וסופר ישראלי יליד פולין, ניצול שואה, שמתואר כחלוץ האנימציה בישראל.

1920 עד 2002חלוציות באנימציה בישראלזיוף תעודות במחנה פלאשובחתונתו הסודית במחנהעבודתו ב״מוסד״

נולד: 13 ביוני 1920, קרקוב
נפטר: 24 במאי 2002, תל אביב-יפו
עיסוק: צייר, מאייר, מעצב, קריקטוריסט
השכלה: האוניברסיטה היגלונית

יוסף באו נולד ב-1920 בקרקוב

באו נולד ב-1920 בקרקוב למשפחה יהודית חילונית ממעמד הביניים. הוא למד בבית ספר יסודי לא יהודי, ובהמשך בתיכון יהודי בשל חוקי הגזע בפולין. לאחר מכן למד אמנות גרפית בקרקוב, עד שמלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו.

הוא הוחזק בגטו קרקוב ומסוף 1942 במחנה פלאשוב, שם חייבו אותו הגרמנים לשרטט שלטים, מפות ותוכניות. בסתר זייף תעודות לאנשים שברחו מהמחנה ויצר ספר שירים מאויר בגודל כף יד. שם הכיר את רבקה טננבאום, והשניים נישאו בסתר בצריפי הנשים.

רבקה הכניסה את שמו לרשימת שינדלר במקום שמה. אחרי גרוס-רוזן הגיע למחנה של שינדלר בברינליץ ונשאר בו עד שחרורו ב-1945. אחרי המלחמה מצא את רבקה, סיים את לימודי האמנות בקרקוב ועבד כמאייר וקריקטוריסט בעיתונים בפולין.

ב-1950 עלה לישראל עם אשתו ובתו הדסה. הוא עבד כגרפיקאי בחיפה ועבור הממשלה, יצר סרטי אנימציה משלו וגויס ל״מוסד״, שם השתמש בכישורי הזיוף שלו.

רבקה נפטרה ב-1997, וספר זיכרונותיו יצא לאור ב-1998. באותה שנה היה מועמד לפרס ישראל. באו נפטר בתל אביב ב-2002, והסטודיו שלו שם הפך למוזיאון של יצירותיו.