קטה אפרים מרכוס

קטה אפרים מרכוס נולדה ב-1892 בורוצלב

קטה אפרים נולדה ב-1892 בברסלאו שבגרמניה, כיום ורוצלב בפולין. אביה, אמיל אפרים, היה סוחר, ואמה הייתה פאני לבית גוטשטיין. בנעוריה הצטרפה לתנועת הנוער ״בלאו וייס״.

היא למדה אמנות בקרלסרוהה ב-1911 ובברסלאו ב-1912. משנת 1913 למדה בברלין אצל לוביס קורינת ומקס בקמן. ב-1925 למדה בפריז אצל אנדרה לוט ובאקדמיה גראנד שומייר.

ב-1917 נישאה למשפטן יוסף מרכוס, ממנהיגי התנועה הציונית. היא הושפעה מקתה קולוויץ ומהאקספרסיוניזם הגרמני והצרפתי. ב-1928 התקבלה לאיגוד הציירים הגרמניים, וב-1930 עברה לדיסלדורף והצטרפה ל״קבוצת הריין״.

אחרי שנה באנגליה ב-1933, עלתה ב-1934 לארץ והשתקעה בירושלים. ב-1947 גירשו אותה הבריטים מהסטודיו שלה בעיר העתיקה, ורוב עבודותיה המוקדמות הושמדו. ב-1948 פונתה עם משפחתה לרמת גן, ושם גם למדה פיסול אצל משה שטרנשוס.

בציוריה הופיעו לעיתים קרובות אמהות וילדים, נשים בודדות, עולים חדשים ומעברות. ב-1961 פרסמה את הספר ״מתוך חיי״. היא נפטרה ברמת גן ב-1970 ונקברה בכפר שמריהו.